החלטה בתיק ב"ל 1235-08

1.     לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר באירוע המוחי בו לקה בעלה ז"כ של התובעת כפגיעה בעבודה.

2.     ביום 5.4.13 תקבלה חוות דעתו של פרופ' שגיא הר נוף בעקבות החלטת בית הדין מיום 16.1.13.

3.     ביום 15.9.13 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.  

4.     בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג  שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה.  נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

5.     כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי " בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".

6.     עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

7.     לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את את כל שאלות ההבהרה, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תוך התייחסות להתנגדות הנתבע.

8.     על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

8.1.                       "בחוות דעתך אתה מציין כי אתה מוצא שמצבו של מר ענבר לאחר האירוע המוחי מחודש יולי 1993, שהוכר כתאונת עבודה - היה "כמעט תקין".

כיצד קביעתך זו מתיישבת עם קביעותיה של הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שדנה ביום 27.8.12 ושקבעה לו בגין הארוע הנדון, נכות זמנית בשיעור 100% מיום 23.7.93 ועד 31.10.93 ובשיעור 50% מ- 1.11.93 ועד 1.9.95 וכן נכות יציבה בשיעור 56% (כולל הפעלת תקנה 15), החל מ- 2.9.95?

כמו כן מופנית תשומת לב המומחה לקביעותיו של הרופא המוסמך של המל"ל (נכות כללית) מיום 3.11.93 (צורף כנספח ה' לתצהירי התובעת), לפיהן בעקבות האירוע הנ"ל סובל המנוח מהפרעות בקואורדינציה הן מימין והן משמאל (ושבגינן אף העונקו לו דרגות נכות זמניות בשיעור 30% ו- 20% בהתאמה)."

בשאלה זו ייסב בית הדין את תשומת לב המומחה לקביעה נוספת של הוועדה הרפואית מיום 14.5.12:

"סיכום: הוועדה עיינה בכל החומר הרפואי שהוצג בפניה על צרופותיו כולל תיק נכות כללית ובהחלטות בית המשפט.

הנ"ל עבר אוטם באזור המוחון 7/93 אוטם זה הוכר כתאונת עבודה...

גורמי סיכון נוספים לארוע המוחי בזמן הארוע הנ"ל היו: יתר לחץ דם, סכרת,יתר שומנים בדם ועישון כבד. במהלך האשפוז חל שיפור במצבו...ד"ר קאופמן רופאה תעסוקתית בתאריך 30.11.93 קבעה שיכול לחזור לעבודה. נבדק במיון רמב"ם בתאריך 17.4.94 מדווח על ארוע מוחי חולף לא מדווח על סימנים דרבלריים בבדיקה...בשנת 1997 בחודש מרץ עבר ארוע מוחי נוסף עם חולשה בפלג גוף שמ'. היה מאושפז ברמבם ולאחר מכן בשיקום בבני ציון. לאחר מכן במהלך השנה עבר מס' ארועים נוספים. בשנת 2006 נפטר על רקע שוק זיהומי קרוב לוודאי. במכתב ההפנייה מצוין היה שנמצא במוסד סיעודי אחרי 6 אירועים מוחיים. סעודי ודמנטי...כל ההחמרה במצבו הנוירולוגי שקרו לאחר הארוע הנדון קשורות למחלות מהם סבל כמו יתר לחץ דם, סכרת, שומנים בדם ולעישון הכבד. ביטוי לנזקים מוחיים אלה נראה כבר ב- CT מוח שבוצע באשפוזו בארוע הנדון בו נראו אוטמים מרובים ומחלה של החומר הלבן לכן אין לקשור בין האירועים המוחיים הנוספים שעבר לבין הארוע הנדון". (עמ' 2,3, ס' 21 לפרוטוקול דיון הוועדה מיום 14.5.12) .  

8.2                        . "האם נכון שהאירוע המוחי שבו לקה המנוח בשנת 1993 ושהוכר כתאונת עבודה- היווה סיכון משמעותי מבחינת המנוח לפתח את אירועי השבץ הנוספים שמהם סבל בשנים שלאחר מכן?"

8.3                        . "האם נכון כי ההתדרדרות במצבו של המנוח לאורך השנים לא הייתה מתרחשת אלמלא לקה המנוח באירוע המוחי משנת 1993, שהוכר כתאונת עבודה?"

9.     במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.

10.             המזכירות תעביר למומחה העתק רישום רפואי מיום 3.11.93, אשר צורף כנספח ה' לתצהירי התובעת.